תוצאות חיפוש: שמעון פיבוניה

תבלינים טריים הם מרכיב חשוב בסל מוצרי הייצוא החקלאי ממדינת ישראל, אך מתבקשת גישה חדשה להתמודדות עם מזיקים בתבלינים. ההצעה להשתמש בהדברה ביולוגית בענף התבלינים נדחתה על הסף במשף שנים רבות, שכן המצאות חרקים, גם מועילים, בתוצרת איננה אפשרית. החידוש המוצע כאן הוא בחינת צמחי מלכודת כאמצעי משלים להדברה הביולוגית.

הגישות שפותחו בעבר להתמודדות עם מחלות ומזיקים בגידול פלפל אורגני אינן אינטגרטיביות ואינן מתייחסות לגידול ולממשק ההדברה בו כמכלול. בתחנת יאיר בחנו את השפעת שני אויבים טבעיים, אוריוס ואקרית הסבירסקי, במינונים שונים, ואת השפעת יישומם המשותף על אקרית העיוותים ועל תריפס הפרחים המערבי.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות משמעותיות ביותר של הגנת הצומח, מחלות ומזיקים. שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. שאריות חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות. בעבודה שהתבצעה בתחנת ניסויי יאיר בערבה בעונות 7/2006 ו-8/2007 נבחן גידול חורפי של בזיל ומרווה בבתי צמיחה בממשק אורגני ושימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד.

עיקר גידול האבטיח בערבה נעשה במנהרות עבירות בשתילות נובמבר-דצמבר להנבת פרי באביב המוקדם. המזיקים העיקריים באבטיח בערבה הנם כנימת עש טבק ואקרית אדומה, ההתמודדות עם האקריות היא בד”כ ע”י ריסוסים. יעילות החומרים המשמשים כיום כנגד אקרית אדומה אינה גבוהה ויש צורך בריסוסים רבים. ידועים מגוון של טורפים פוטנציאליים שעשויים לשמש מדביר ביולוגי יעיל של האקרית האדומה.

לניסוי אשר בדק את יעילותה של אקרית הסבירסקי ולאחר חדירת אקרית הסקוטליס באופן טבעי, במטרה למצוא מדביר ביולוגי יעיל כנגד כנימת עש הטבק בטרכליום. תוצאות הניסוי הראו שלהדברה הביולוגית כנגד כע”ט בטרכליום, הכוללת בעיקר את אקרית הסקוטליס, יעילות טובה, אולם אין ביכולתה להביע לנגיעות אפסית ולכן עדיין לא מהווה פתרון מלא לבעיה, כאשר מדובר במזיק הסגר.

ניסוי שבוצע בין השנים 2008-2009 בערבה שבו נבחנה ההשפעה של פיזור רמות שונות של פשפש אוריוס, עם או בלי תוספת של אקריות טורפות, על רמות תריפס הפרחים ( Frankliniella occdentalis) בשדה ועל רמת הנזק מתריפס בפירות, במשטר גידול אורגני ובגידול פלפל קונבנציונאלי עם הדברה משולבת. על פי התוצאות שהתקבלו במערכת הניסויית בתחנת “יאיר”, נראה שניתן להפחית את מינון פשפשי האוריוס לפיזור בשטחי הפלפל בערבה מבלי לפגוע ביעילות ההדברה של תריפס הפרחים.

הדברת אקרית העיוותים מתבצעת בשטחי הפלפל באמצעות כימיקלים ותכשירי גופרית. בעבודה שנערכה בעונת הגידול 2006/7 נבחנה התיכנות השימוש באקרית הטורפת סבירסקי, כנגד אקרית העיוותים. כמו כן נבחנה ההשפעה של טורף זה על אוכלוסיית תריפס הפרחים ועל רמת הנזק הנגרם לפירות.

מטרות המחקר היו: אפיון התכונות של ביו-פחם ממקורות ביומסה שונים; בחינת התכולה והשחרור של יסודות הזנה מסוגי ביו-פחם שונים; בדיקת השפעת ביו-פחם בקרקע על תכונותיה ההידראוליות; הערכת ההשפעה של ביו-פחם על כמות ואיכות יבול, מחלות צמחים ואוכלוסייה מיקרוביאלית בניסויי עציצים; קביעת ההשפעה של ביו-פחם בתנאי שדה על רגישות צמחים למחלות ותכונות לאחר קטיף; השפעה של שינויים במבנה אוכלוסיות מיקרוביאליות על הנבת הצמחים; ו-הערכה כלכלית של פוטנציאל השימוש בפירוליזה וביו-פחם בישראל.

בשנים האחרונות, בשל ההפסקה בשימוש בחיטוי קרקע במתיל ברומיד, חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בנמטודות בערבה. במחקר זה נבדקה יעילות זבל הפטמים בחלקה נגועה בנמטודות בתחנת זוהר על עגבניה ובחלקה נגועה בנמטודות עפצים בתחנת יאיר על פלפל.