תוצאות חיפוש: דוח

במחקר זה נערכו ניסויים לשיפור ההדברה של צרעת השקד בחלקות מודל מסחריות.

המערכת האקולוגית הטבעית שאפיינה את האזור בעבר , התפתחה על קרקעות חול וחמרה. בראיה כוללת של השטחים הפתוחים בחנו האם ניתן ליצור מצב בו השטחים המשמשים לחקלאות יכולים בד בבד, גם לחזק את המגוון הביולוגי המקומי. האתגר המרכזי הינו העצמה של המגוון הביולוגי הטבעי בתחומי השטחים בחקלאיים מבלי לפגוע בגידול החקלאי וברווחיותו.

מטרות משקי המודל : בחינת האפשרות לחיסכו במים בעונות שיא הצריכה ע”י הצמחים; בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע.

מטרות המחקר היו, היות ואין מידע לגבי משיכת זוויגים במין זה, האם ניתן למשוך נקבות או זכרים ע”י שימוש בזכרים בוגרים או בנקבות בוגרות במלכודות (ללא תאורה), כשלב ראשון לכיוון מלכודת משיכה.

עבודה זו עוסקת בממשק בין מטיילים לבין השטחים החקלאיים. בשנים האחרונות הולך ומתרחב חלקם של השטחים החקלאיים בתוך מערך השטחים הפתוחים המשמשים למטרות פנאי ונופש. דוגמאות בולטות לכך הן מרחב השקמה, המרחב הביוספרי ברמת מנשה, נחל אלכסנדר ועוד.

תקציר מתוך חוברת התקצירים של הועידה השנתית למדע ולסביבה-2023

מהידע שנצבר עד כה בתחום הגנת הצומח ברימון, נראה כי קיים הבדל מהותי במגוון פרוקי הרגליים ברימון בערבה לאלה במרכז והצפון. ההבדל הוא בסוגים ומינים, אויבים טבעיים, פנולוגיה, הנזק לו הם גורמים ויעילות ההדברה של תכשירי הדברה המותרים ברימון. מסיבה זאת גובשה תכנית מחקר רחבה בתחום הגנת הצומח ברימון בערבה.

מטרת העל של המחקר היא ללמוד את מירב הגורמים והמנגנונים המשפיעים על פוטנציאל הפוריות של קרקעות המעובדות במימשק אורגני והקשרים הקיימים ביניהם ולפתח אסטרטגיות לטיפוח מכוון של פוריות הקרקע במימשק זה.

לפרויקט הוגדרו שתי מטרות מרכזיות:התנסות ביישום גישת שמ”א בתכנון וניהול שטחים פתוחים בכלל וברמה האזורית בפרט;בחינת האפשרויות, השיטות והדרכים לשילוב הערכות (כלכליות, כמותיות ואיכותיות) של שמ”א בתהליכי קבלת החלטות, באופן שיתרום לתכנון וניהול בר-קיימא של השטחים הפתוחים בישראל.

פיתוח ממשק ידידותי למזיקי השקד מתמקד בשלב זה במציאת פתרונות יעילים וידידותיים למזיקי הפרי הישירים – צרעת השקד ועש החרוב. כחלק מתהליך הפיתוח מיישמים את האמצעים שפותחו במחקר במטעי מודל מסחריים. להדברת צרעת השקד נעשה שימוש בתכשירים מקבוצת הניאוניקוטנואידים כתחליף לזרחנים אורגנים. להדברת עש החרוב נעשה שימוש בתכשירים בררניים שפגיעתם במועילים פחותה בהשוואה לתכשירים המקובלים מקבוצת הפירתרואידים.