תוצאות חיפוש: דוח

עש התמר הקטן amydraula Batrachedra Batrachedridae :Lepidoptera, מהווה את אחד ממזיקי המפתח של התמר. חלק ממרכיבי פרומון המין של המזיק זוהו ע”י החוקרת הראשית וחובריה, אולם תוצאות ראשוניות הראו כי הזיהוי לא הושלם ויש להמשיך ולבדוק את הרכב הפרומון.

יישום פרומונים בהדברה משולבת התפתח מאד בשנים האחרונות בחקלאות ישראל. שילוב של מספר פרומונים בתוארית אחת יצמצם את עליות היישום ואת הזיהום הסביבתי. עד כה ישום כזה לא היה מעשי היות שלכל פרומון קצב נידוף שונה והישרדות שונה, ולא היה זה יעיל להספיג כמה פרומונים בתוארית אחת. לאחר פיתוח שיטה להפרדת הננוקפסולות של סיליקה, היה ניסיון לייצר מיקרוקפסולות בשיטת Pickering אשר קליפתן מורכבת מהננוקפסולות של סיליקה.

העבודה תפתח בסקירה של העמק, ואפיונו מבחינה גיאוגרפית, מבחינת מופע ההצפות, חלוקת הבעלויות, אופי החקלאות, הקצאות המים והייחוד האקולוגי. כמו כן, דיון קצר בנושא מצב החקלאות הערבית בישראל. לאחר מכן, נתייחס לפרויקט הניקוז, נשוא הקונפליקט: נתאר את הפרויקט המוצע ואת השתלשלות העניינים עד כה, וננתח את בעלי העניין בקונפליקט ואת העמדות שבהן הם מחזיקים.

בעבודה זו נבחנה האפשרות להשרות היפוך זוויג ע”י שמוש בחומרים ידידותיים לסביבה תוך צימצום משך זמן החשיפה למספר שעות בודדות על ידי טיפולי טבילה.

במחקר נבחנה ההיתכנות הכלכלית והמקצועית של טיפול בפחת ירקות בבתי צמחיה בעזרת שימוש במתקני ביוגז קטנים, מקומיים וזולים ובכך להפוך את תוצר זה למשאב.

מטרות המחקר: בחינת יעילות השימוש בע’קר להדברת עשבים במטעים אורגניים; הערכת פוטנציאל הפיטוטוקסיות של ע’קר לזית; הערכת קצב הפירוק והסיכון לנדידת מרכיבים שאריתיים של ע’קר אל מתחת לבית השורשים; הערכת ערכו האגרונומי של ע’קר, כספק יסודות הזנה.

במחקר זה נבחנו היתרונות הגלומים בשימוש בגידולי כיסוי שונים בפרדסי הדר לשם שימור מגוון מינים של פרוקי רגליים ושל צמחייה, כמו גם השפעת גידולי הכיסוי על שירותי ההדברה הביולוגית הטבעית בפרדס בעזרת אויבים טבעיים.

מטרות העבודה היו: פיתוח מודל שיווי משקל אזורי ממוחשב עבור ענף החקלאות ויישמו לבחינת תהליך הליברליזציה בסחר, הקצאת המים והעובדים הזרים ובחינת מדינייויות תמיכה חלופיות; אומדן מחירי יבוא פוטנציאלים סבירים למכלול גידולים חקלאים, השוואתם למחירים בארץ וניתוח הרגישות של הגידולים השונים לשינוי במכסים.

המטרה הכללית של המחקר הנוכחי היא להבין כיצד ניתן לתכנן ולנהל שטחים חקלאיים באופן המאזן ביו ביקוש המזון הגובר מחד ושמירה על הסביבה, על המערכות הטבעיות ועל השירותים אותם הן מעניקות לסביבה, מאידך. המחקר התמקד בעמק חרוד כמקרה מבחן.

המטרה הכללית של מחקר זה היא ללמוד על מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם ההיבטים הסביבתיים של החקלאות בענפים שהם עוסקים בהם, לזהות את עמדותיהם בנושא אימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, לעמוד על מידת נכונותם לאמץ שיטות אלה ולזהות את מקורות הידע שהם מסתייעים הם ללמידה על הנושא. אלה הן שאלות המחקר המפורטות: 1 . מהי מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם שיטות חקלאיות משמרות סביבה ומהי מידת השימוש בשיטות אלה בעבודתם החקלאית? מהו אופי השימוש בשיטות אלה בהתייחס לתהליכי האימוץ של יוזמות חדשות? 2 . מהן עמדות העוסקים הישירים בחקלאות באשר לשימוש בשיטות חקלאיות משמרות סביבה בענף שהם עוסקים בו? מהם הגורמים להנעה חיובית או שלילית באשר לאימוץ שיטות משמרות בחקלאות? האם העוסקים הישירים בחקלאות מתעניינים בהיבטים סביבתיים הנוגעים גם לתחומים שמעבר לענף שהם עוסקים בו? 3 . במה רואים חקלאים בישראל את היתרונות והחסרונות באימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, ומהו ההיבט המשמעותי ביותר עבורם בהחלטה על אימוץ שיטות אלה? 4 . מהם מקורות המידע ומהם אפיקי המידע שהחקלאים מסתייעים בהם ללמידה על פתרונות משמרים בחקלאות? מסקנות והמלצות: החקלאים שהשתתפו במחקר מביעים עמדות פרו-סביבתיות. הם ערים למשבר הסביבתי ולהשלכותיו האפשריות, מודעים לפחות לחלק מן הפתרונות שמציעה החקלאות הסביבתית, משתמשים בחלק מהם, ואף ומעוניינים ללמוד על יישום שיטות סביבתיות חדשות. […]