נקודת ח"ן
2022
מטרות הפרויקט הן פיתוח פרוטוקול לשימוש ברימות זבוב החייל השחור כפתרון סביבתי להתמודדות עם פסולת חקלאית בערבה תוך יצירת מזון להאכלה.
שה"מ
2020
החוברת עוסקת בתכנון הגידור למטעים ובמניעת כניסת חיות בר המסבות למטעים נזקים משמעותיים. בחוברת זו, ניתן למצוא מידע על סוגי הגדרות, התאמת הגדר לבעלי החיים שבשטח, דרכי חדירתם, הנזק שהם מסבים, והנהלים הקשורים בגידור.
נקודת ח"ן
2011
ערכה בנושא שירותי האבקה
נקודת ח"ן
2022
שימוש במערכת ניטור חנקה המבוססת על טכנולוגיית בליעה בתחום האולטרה סגול נמצאה יעילה במדידת חנקה באופן רציף בתנאי שדה ובקרקע המכילה ריכוז גבוה של פחמן אורגני מומס.
נקודת ח"ן
2018
במסגרת תמיכות בשימור קרקע שמחלק מדי שנה משרד החקלאות ופיתוח הכפר, טרם גובש מסלול לפיצוי עבור אי־עיבוד רצועות חיץ. תמיכה זו נבחנת בימים אלה באגף שימור קרקע וניקוז. המחקר שלפניכם יוצר בסיס לגיבוש מסלול תמיכה זה, באמצעות בירור היתכנות המסלול – האם החקלאים מוכנים לשתף פעולה עם מהלך זה? האם הם מוכנים לא לעבד רצועה על חשבון החלקות שלהם? מה גובה הפיצוי שהם מבקשים?
נקודת ח"ן
2015
מטרתה של עבודת מחקר זו הייתה לבחון מודל המשלב את הגורמים הפעילים באגן הנחל ואת היחסים ביניהם. מודל זה יכול לשמש פתרון לניהול משולב של אגן ההיקוות לצורך קידום של חקלאות משמרת ובת-קיימה. ההנחה היא שהגישה המשלבת שבבסיס המודל המוצע תמנע הידרדרות באיכות הנופית- חקלאית באגן ההיקוות. אפשר יהיה ליישם את המודל המוצע באגני נחלים אחרים, תוך התאמה למאפייניהם הייחודיים.
נקודת ח"ן
2022
מטרת המחקר היא להבין את יעילות השימוש בצומח בערוצוני זרימה לצמצום סחף קרקע במערכות חקלאיות, וכנגזרת מכך להבין מהן העלויות התפעוליות לחקלאי הכרוכות בכך. מטרה נוספת היא להבין את היכולת של הצומח בערוצוני זרימה להוות מוקד משיכה למגוון ביולוגי (צומח ופרוקי רגליים) ולתמוך בו.
המארג
2013
במסגרת שיתוף פעולה בין נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמארג החליטו שני הגופים לגבש תכנית לניטור המגוון הביולוגי במערכות חקלאיות.
נקודת ח"ן
2020
נבנה תחשיב של ההשפעה הסביבתית של גידול תפוחי אדמה בפירוט לפי כל תשומה ולפי קטגוריות שונות של השפעות סביבתיות.
נקודת ח"ן
2020
טרת המחקר הייתה הבנת שירותי המערכת הדרומית, כדי לאפשר את הגברתם. המחקר בדק את המגוון והשכיחות של מיני העופות הפוקדים את השדות בזמן נדידת הסתיו. נוסף על כך, המחקר בדק את מבנה בית הגידול (השדה) וכן מדדים חקלאיים, כגון הכמות והסוג של החרקים המזיקים.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady