תוצאות חיפוש: דוח

נקודת ח"ן

2008

חקלאות בת–קיימא בסביבה משתנה 2008

נועם זליגמן, אסתר לחמן

חקלאות בת–קיימא בסביבה משתנה

נקודת ח"ן

2013

חקלאות בת קיימא בסביבה משתנה 2013

נועם זליגמן, אסתר לחמן

חקלאות בת–קיימא בסביבה משתנה, מהדורה שניה

המדען הראשי במשרד החקלאות

2010

חומרים רפואיים ממי קולחים: קליטה על ידי צמחים וגורל בקרקע

יצחק הדר, משה שנקר, בני חפץ

בפרויקט זה בחנו את מידת היציבות בקרקע של מספר חומרים רפואיים, על סמך תוצאות חלק זה במחקר התמקדנו בקליטה של החומר הרפואי קרבמזפין (CBZ) על ידי צמחי מלפפון. בנוסף בחנו את הגורמים המשפיעים על מידת הקליטה והניוד בצמח.

המדען הראשי במשרד החקלאות

2013

חיטוי ירקות עלה מוכנים לאכילה: שיפור בטיחות מיקרוביולוגית, כושר השתמרות, ערך תזונתי והפחתת זיהום הסביבה

אמנון ליכטר, ויקטור רודוב, בתיה חורב, יעקב וינוקור, שלמה סלע

נדרשת שיטת חיטוי יעילה לירקות עלה אשר לא פוגעת באיכות התוצרת, כושר השתמרותה וערכה התזונתי ולא מזהמת את הסביבה בתוצרי לוואי רעילים. מטרת המחקר הייתה פיתוח שיטה מיטבית לחיטוי ירקות עלה מוכנים לאכילה אשר תשמור על בטיחות מיקרוביולוגית של המוצרים מבלי לפגוע באיכותם, כושר השתמרותם וערכם התזונתי ותפחית זיהום הסביבה בתוצרי לוואי רעילים.

מו"פ ערבה דרומית

2003

חיטוי תמרים אורגניים מחיפושיות תסיסה באמצﬠות חימום לאחר גדיד

טל יאסין, דפנה כרמלי, עדה רפאלי, משה קרסטיקובסקי, ﬠופר תמיר

המדען הראשי במשרד החקלאות

2015

חיפושית האמברוזיה של האבוקדו והפטריה הסימביוטית שלה כבסיס לפיתוח ממשק הדברה ידידותי לסביבה

מיכל שרון, יונתן מעוז, מיכאל נוי, מרסל מימון, מלי בכש, נטע לוי-אוקון, מירב אלעזר, מוראד גאנם, אלכס פרוטסוב, צבי מנדל, מרים אליהו, סטנלי פרימן

חיפושית האמברוזיה Euwallacea fornicatus. nr, הנושאת שלושה מיני פטריות: Fusarium euwalleceae , Graphium sp ו-Acremonium sp גורמת נזק לאבוקדו ולמיני עצים אחרים. תוצאות עיקריות של המחקר: הבנת פעילות החיפושית ואופי הפגיעה הנגרמת; שכיחותה במרחב ואפיון מיני העצים הפונדקאים על פי רגישותם; מעורבות של שלושת הפטריות הסימביוטיות והופעתן והתפשטותן בעצים הנפגעים, ובאוכלוסיית החיפושיות בהתאמה לדרגת ההתפתחות; בחינת אפשרויות ההדברה והתכשירים המתאימים; גיבוש המלצות מימשק.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

2023

השפעתם של מיקרואורגניזמים סימביונטים בצרעה הטפילית vladimiri Anagyrus, על יעילותה בהדברה ביולוגית של כנימות קמחיות

אלעד חיל, יהודה יזרעאלי, עינת צחורי-פיין, ג'וליאן וראלדי

תקציר מתוך חוברת התקצירים של הועידה השנתית למדע ולסביבה-2023

המדען הראשי במשרד החקלאות

2012

התאמת מוצרי בוצה “סוג א” אפשריים לשיפור תכונות כימיות, ביולוגיות ופיזיקליות של קרקעות

משה ברוקנטל, דינה גולדשטיין, פנחס פיין, גיא לוי, רבקה רוזנברג, אריה בוסק

מטרת המחקר הכללית היא לבחון את השפעה של בוצות מתהליכי הכנה/ייצוב שונים על מספר תכונות כימיות ופיסיקליות חשובות של קרקעות חקלאיות בכדי להעריך את מידת התאמתן של בוצות מתהליכי ייצוב שונים לשימושים חקלאיים.

המדען הראשי במשרד החקלאות

2015

זיהוי גורמי הפגיעה והתנוונות במטעים המושקים בקולחים ונטועים בקרקעות חרסיתיות

מוטי פרס, שמואל אסולין, יוני גל, משה שנקר, עמוס נאור, ענת לווינגרט-אייצ'יצ'יי, אדולפו לוין, יעל גרינבלט, כפיר נרקיס, נועם יחיאלי, רועי חסון, חורחה טרצ'יצקי, עמרם אשל, אמנון שוורץ, הדר כהן

המחקר נועד לאבחן מהם המנגנונים האחראיים באופן ישיר לשינויים החלים בסביבת השורש ובתוך הצמח וגורמים לפגיעה בעצים הגדלים בקרקעות חרסיתיות מושקות בקולחים.

המדען הראשי במשרד החקלאות

2016

זיהוי ובחינת אקריות טורפות לפיתוח ממשק הדברה כנגד נמטודות צמחוניות בשדות פתוחים ובבתי צמיחה אורגניים

שירלי גזית, אריק פלבסקי, שירה גל, סיגל בראון מיארה, פטריסיה בוקי

בחקלאות האורגנית נמטודות טפילות הן קבוצה חשובה הגורמת לנזקים כלכליים. במחקר זה נמצא שהיתה הפחתה מובהקת בנזק הנמטודות לצמח בנוכחות האקריות הטורפות, עם מזון אלטרנטיבי של אקריות טרף או נמטודות חופשיות בקרקע. תועדו אקריות מהמינים floridensis Lasioseius ,scimitus Stratiolaelaps ו- aculeifer Gaeolaelaps בטריפה של נמטודות מהסוג Panagrellus.

דילוג לתוכן