תוצאות חיפוש: דוח

מטרת הניסוי היא לבחון את השפעת קומפוסט ורסק עצים על מטע אפרסק.

השפעת השקיה בקולחים ומגוון מרכיבי הקולחים, הכוללים חומר אורגאני (כמיצוי בוצה) מלחים (NaCl) ובורון, על הרכב ופעילות החברה המיקרוביאלית נמדדה בקרקעות חקלאיות בעזרת סדרת ניסויים שונים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד את השפעת השקיה בקולחים לאחר טיפולים שונים ותוספת בוצות שפכים שונות לקרקע על הנגר, הסחף ותנועה עילית של מזהמים אי-אורגניים. המחקר כלל הרצות במדמה גם של קרקעות חמרה לס וורטיסול לאחר שהושקו בארבע רמות טיפול שונות של קולחים וניסוי בחלקות נגר בשדה בגשמים טבעיים.

מטרת המחקר הייתה ללמוד את השפעת השקיה בקולחים שניוניים ויישום בוצות שפכים לאחר טיפולים שונים על תנועה עילית עם מי הנגר ותנועה אנכית עם מי הנקז של אטרזין בקרקעות שונות.

מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת ההשקיה במי-קולחים על רמת העמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע. עקבו אחר רמות חיידקים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה במי השקיה ובקרקעות מושקות במי קולחים ביחס לרמות תרכובות אנטיביוטית; נבחנה השפעתם של ריכוזי אנטיביוטיקה שונים על רמת העמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע.

אמוניה גזית בלולים רעילה לעופות ולבני אדם. בנוסף, באוויר אטמוספרי היא גז התורם לאפקט החממה, להעכרת האוויר, לזיהום מים, להחמצת קרקעות ולריחות רעים. המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח תהליך חדשני, יעיל וזול לטיפול בפליטת אמוניה מלולים. המערכת המוצעת משלבת את יתרונותיהן של מערכת כימית עם אלו של מערכות ביולוגיות מקובלות המבוססות על הוספה מינימאלית של כימיקלים והפיכת אמוניה לניטראט, המשמש כדשן חנקתי יציב.

המלצות אשר עשויות להגביר את ההשפעות החיוביות של הרפורמה בהיבט הסביבתי ולמזער את ההשפעות השליליות. החלק הראשון יציג כלים כלליים אשר עשויים לשרת מטרה זו, יחד עם סקירה כללית של הכלים המשמשים כיום בארץ. בחלק השני נציג מנגנון שלם אשר מטרתו לשמש כחלק ממנגנון הרפורמה ולהחליף חלקים בו.

מטרת המחקר היא ניתוח ההיבטים הכלכליים, הסביבתיים והארגוניים הכרוכים בשימוש בבוצת שפכים עירוניים ותעשייתיים מטופלים בחקלאות ברמה האזורית.

תפוח אדמה, אחד הגידולים החשובים בארץ וגידול בעל חשיבות עולמית, סובל מבעיית לבלוב שאינו רצוי במהלך האחסון. מטרת המחקר היתה פיתוח מעכב לבלוב פקעות תפו”א, ידידותי לסביבה, במגמה שתוביל למניעת לבלוב פקעות תפו”א במהלך האחסון וחיי המדף; להבטחת איכות חומר יבש ומירקם; לעיכוב התפתחות מחלות אחסון; לוויסות מהלך נביטת פקעות זריעה. הפיתוח מלווה בלימוד של מנגנון וויסות הלבלוב על ידי השמן האתרי, זאת בכדי להגיע בעתיד ליעילות מרבית.

במסגרת עבודה זו בוצע איסוף נתונים מקיף, ממקורות שונים, של כמויות יסודות ההזנה ומרבית המזהמים הפוטנציאלים השונים המיושמים בקרקעות חקלאיות וזאת על מנת לחשב את העומסים של אותם חומרים ומזהמים על בסיס ארצי ואזורי, וכן לבחון ולנתח את הנזק הסביבתי והבריאותי שעלול להיגרם כתוצאה מיישום אותם חומרים בקרקע. עומסי המזהמים בקרקע הושוו לערכי סף, היכן שניתן היה, על מנת להעריך את פוטנציאל הזיהום.