נקודת ח"ן
2001
בעבודה נבדק אם אכן קיימת הבחנה בין סוגי הנוף החקלאי השונים ולדרג את התועלת הנובעת מסוגים שונים אלה של הנוף החקלאי.
שה"מ
2013
היישום המסורתי הנפוץ של חומר אורגני הוא פיזור על פני בקרקע והצנעתו על ידי עיבוד. שיטות יישום חדשות הן פיזור בתעלה והפסקת עיבודים. בשיטה זו חשוב מאד להיות ערים לאיכות החומר המתקבל.
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
2023
תקציר מתוך חוברת התקצירים של הועידה השנתית למדע ולסביבה-2023
המדען הראשי במשרד החקלאות
2009
מטרות הניסוי: פיתוח חלופה להדברה של גורמי מחלה שוכני קרקע בשדה באמצעות בוצות סוג א’. לבדוק השפעות אפשריות של יישום במ”ס בשדה לאורך זמן על פוריות ומבנה הקרקע.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2016
מטרות העבודה היו בדוק האם ניתן להפחית את המידבק של גורמי מחלה הגורמים לרקבון הבצל בשדות בעזרת השימוש בקומפוסט, ובחיידקים הפוגעים בפטריות. בנוסף, בחנו האם ניתן להפחית את הנזקים הנגרמים לבצל בשדות מאקרית הקרקע בעזרת שימוש בקומפוסט ו/או חיידקים כתחליף לחומרי הדברה.
נקודת ח"ן
2003
בחינת פוטנציאל הדברת עשבים רעים בשדות פלחה בנגב ע”י צאן.
המארג
2012
תקציר מתוך חוברת התקצירים של המארג: יום עיון שירותי המערכת האקולוגית בישראל – 2012
משרד החקלאות
2020
לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל הכוללות שינויים בכמות ובאיכות התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים, התגברות תהליכי דלדול קרקע ועוד. אולם חסרה הערכה כמותית החיונית עבור תיעדוף ומיקוד מדיניות ההיערכות לשינוי אקלים.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2017
מטרת המחקר היא להניח את הבסיס לתוכנית להדברה מרחבית, משולבת וידידותית לסביבה כנגד עש התפוח המדומה.
מו"פ צפון
2016
עש התפוח הוא מזיק המאיים על יציבות הממשק הידידותי במטעי התפוח, דבר המחייב נקיטת אמצעים יעילים לניטור וזיהוי הופעתו. כיום, מבוססת הדברת עש התפוח על שיטת בלבול הזכרים ויישום הבלבול באופן אזורי. הדברה יעילה של המזיק בדור הראשון מגבילה מאוד את התפתחות האוכלוסייה בדורות הבאים בהמשך העונה. בשני העשורים האחרונים נבדקו באופן שגרתי אמצעים חדשים לניטור ולהדברת עש התפוח עם קוטלי חרקים ובשיטת בלבול הזכרים.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady