שה"מ
2018
בניסויים נבחנה יעילות השימוש בתמיסת לשלשת עופות מטילות כדשן אורגני, ובמיוחד את השפעתה כדוחה או כמונעת פגיעה מנמטודות בבזיל, לשם המשך צימוח אופטימלי וראוי לשיווק.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2012
על ידי שימוש במערכת של צילום תרמי, נמצא שיישום קיטור מדויק אחרי קירור גורם להפחתה בחימום אל עומק הגזר. יישום קיטור על גזר מצונן איפשר עליה במינון וביעילות ההדברה. גם בטיפול בריזופוס בבטטה נמצאה נקודת האופטימום עבור קיטור מדויק והברשה חמה. אותרו שני “שחקני מפתח” בהדברת מחלות, הקיטור בגזר והשמר בבטטה. נימצאו שילובים סינרגים שהוכיחו יעילות וכלכליות עד רמה מסחרית ושיפרו בעשרות אחוזים את איכות התוצרת.
נקודת ח"ן
2009
הפרויקט נערך בשיתוף עם ציבור החקלאים, כך שהחקלאים יכלו להשפיע על פרמטרים מרכזיים בפרויקט. מנגנון המכרז עצמו הינו כלי לשיתוף ציבור החקלאים, שכן הוא מאפשר להם להשפיע על פרמטרים מרכזיים בעיצוב הפרויקט – גובה התגמול שאותו הם יקבלו ומיקום השטחים החקלאיים שישתתפו בפרויקט.
מוסד שמואל נאמן בטכניון
2004
נקודת ח"ן
2008
חקלאות בת–קיימא בסביבה משתנה
נקודת ח"ן
2013
חקלאות בת–קיימא בסביבה משתנה, מהדורה שניה
המדען הראשי במשרד החקלאות
2016
מטרת המחקר היא כפולה: אפיון עושר ופעילות של עטלפי חרקים בגידולי שלחין עם משטר ריסוסים שונה ו- כימות תרומתם לוויסות אוכלוסיות חרקים מזיקים ככלי ממשק יעיל ובר- קיימא באמצעות הקמת בתי עטלפים.
נקודת ח"ן
2007
כוח המשימה זיהה שישה תחומים עיקריים שיש להתייחס אליהם כדי להבטיח שהחקלאות הימית תסכן כמה שפחות את בריאותן של המערכות האקולוגיות הימיות, ושיעודדו תעשיית חקלאות ימית אמריקאית מקיימת. פירוט התחומים מופיע בפרקים הבאים.
מכון דש"א
2016
המחקר הנוכחי משלב תובנות כלליות הקשורות באימוץ טכנולוגיות חקלאיות חדשות עם תובנות ממוקדות בתחום תהליכי הטמעה של עיבוד משמר בישראל,ליצירת ‘ארגז כלים’ שיתמודד עם חסמים לתהליך זה,כולל המלצות לשיפור כלי המדיניות וכלי העברת הידע הקיימים היום.
2020
סיכום העשור ותמונת מצב לשנת 2019 בתחום החקלאות האורגנית בישראל שפרסמו השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בפיתוח הכפר.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady