תוצאות חיפוש: דוח

המדען הראשי במשרד החקלאות

2008

קומפוסטציה משולבת של פסולות בתי בד ויישומם בחקלאות בת קיימא

מיכאל רביב, רוני כהן, יעקב קטן, ענת יוגב, ראובן בירגר, יעל לאור

המטרה הכללית של המחקר היא להגיע לפתרונות מיחזור של פסולות בתי בד מתוך גישה סביבתית מצד אחד (מניעת נזקים סביבתיים הקשורים בסילוק הפסולת) וגישה כלכלית/חקלאית-סביבתית מצד שני.

המדען הראשי במשרד החקלאות

2018

קידום אמצעי ממשק הדברה ידידותיים לסביבה כנגד פגע האמברוזיה של האבוקדו

אלכס פרוטסוב, צבי מנדל, שירה גל, סטנלי פרימן, מיכל שרון, דנה מנט, יונתן מעוז, מיכאל נוי, גולן מילר, מרסל מימון, אריק פלבסקי

מטרות המחקר היו לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה.

מו"פ ערבה דרומית

2011

קמחיות במטעי רימון והדר בערבה והדברתן על ידי תגבור מלאכותי באויבים טבעיים

אבי סדובסקי, צבי מנדל, אלי הררי, סבטלנה דוברינין

יעילות ההדברה הביולוגית של כנימת קמחית ההדר וקמחית הגפן ברימון באמצעות האויבים הטבעיים לא ברורה. בגלל המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון , נוצר צורך לפתח ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באויבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.

נקודת ח"ן

2016

שחזור נוף ושיקום אקולוגי בעמק יזרעאל – פרויקט חקלאות תומכת סביבה

מיקי ליפשיץ

מיזם זה שם לו למטרה להשיב ולו מעט מנופיו הטבעיים של עמק יזרעאל לחיים. ביסודו עומדים השבת מרכיבים ממורשתו הנופית של העמק, שִחזור מרקם משולב של חקלאות וטבע ושיקום המערכת האקולוגית במרחב. היות שכיום רוב רובו של העמק מעובד על ידי חקלאים, והם גם בעלי הזכויות למרבית הקרקעות שמסיבות אלה ואחרות אינן מעובדות, הרי שמעורבותם של החקלאים ותרומתם הפעילה הן תנאי הכרחי להצלחתו.

נקודת ח"ן

2011

שטחים חקלאיים כתשתית לתפוצת אורגניזמים: מהו הערך של ענפי החקלאות השונים לקישוריות המגוון הביולוגי במרחב?

יוחאי כרמל, אורית סקוטלסקי, עמית דולב, רועי פדרמן

לעבודה זו שתי מטרות עיקריות: 1. דירוג הערכיות של ענפי החקלאות השונים למערכת האקולוגית ולמגוון המינים; 2. בחינת כיווני פעולה ומציאת כלים פשוטים לקובעי המדיניות בבואם לבחון את השפעתם של ענפי החקלאות בישראל על המערכת הטבעית. התייחסות שכזו תאפשר להסתכל על השטחים החקלאיים לפי מידת התרומה הדיפרנציאלית שלהם למגוון הביולוגי של השטחים הפתוחים, ולהוות כלי עזר חשוב לתכנון נכון יותר, בפרט במדינה צפופה כישראל.

נקודת ח"ן

2010

שטחים טבעיים בסביבה חקלאית בשרון: השפעות על מגוון מיני דבורים

יובל ספיר

הפגיעה ביחסי צמחים ומאביקיהם מהווה מוקד לדאגה במאמצים לשמירת מגוון מיני הצמחים בעולם. הרס בתי גידול וקיטוע של האוכלוסיות מעמיד בסכנה את אוכלוסיות הצמחים והמאביקים כאחד. שטחים קטנים ומקוטעים יכולים לשאת פחות מינים של דבורים ואוכלוסיות קטנות יותר, בגלל ההשפעה של גודל השטח על מקורות המחיה של המינים השונים.

מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר

2013

שטיפת מלחים מקומפוסט באמצעות טפטוף

רבקה אופנבך, ריצ'רד פולקרסמה, אביתר איתיאל, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי

בחינת טיפולים להשגת יעילות שטיפה מרבית של מלחים מקומפוסט.

משרד החקלאות

2013

שיטות להערכת תרומות חיצוניות של החקלאות

סלמאן אלשייך

במטרה לאמוד בצורה מלאה את הערך הכלכלי של מדיניות סביבתית, יש לאמוד את ערכם של מוצרים שאין להם שוק. אלה הם בדרך כלל מוצרים ציבוריים כמו משאבי טבע או משאבים סביבתיים, במקרה שלנו שטחים או נוף חקלאי. קיימות שלוש שיטות עיקריות לאמידה ללא שוק: שיטת ההערכה המותנית (CVM), שיטת עלות הנסיעה (TCM), ושיטת המחירים ההדוניים (HPM).

המדען הראשי במשרד החקלאות

2017

שילוב כנות עמידות לכנימת דם בממשק ההדברה הידידותי במטעי התפוח

מוופק אבדאח, דורון הולנד, ישראל דורון, חיים ראובני

כנימת הדם היא מזיק כלכלי ספציפי של עצי התפוח המתפתחת בנוף ובשורשים. במחקר זה, נבדקה רמת העמידות של כנות שונות כחלק מפיתוח ממשק ידידותי ללא קוטלי חרקים.

נקודת ח"ן

2011

שילוב מידע אקולוגי בתכנון להשגת קיימות

איריס ברנשטיין

יש עדיין פער רב בין אקולוגיה ותכנון. אם המטרה היא להגיע לפיתוח בר קיימא בעולם, הרי שהצורות והטכנולוגיות הקיימות כיום בארכיטקטורה ובהנדסה רחוקות מהדינאמיקה ומההתנהלות של מערכות טבעיות במרחב. כדי להגיע לקיימות יש לחבר בין הפרקטיקה המקצועית של ארכיטקטורה, אדריכלות נוף, והנדסה לבין האקולוגיה של הנוף.

דילוג לתוכן