תוצאות חיפוש: דוח

המטרה הכללית של המחקר הנוכחי היא להבין כיצד ניתן לתכנן ולנהל שטחים חקלאיים באופן המאזן ביו ביקוש המזון הגובר מחד ושמירה על הסביבה, על המערכות הטבעיות ועל השירותים אותם הן מעניקות לסביבה, מאידך. המחקר התמקד בעמק חרוד כמקרה מבחן.

המטרה הכללית של מחקר זה היא ללמוד על מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם ההיבטים הסביבתיים של החקלאות בענפים שהם עוסקים בהם, לזהות את עמדותיהם בנושא אימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, לעמוד על מידת נכונותם לאמץ שיטות אלה ולזהות את מקורות הידע שהם מסתייעים הם ללמידה על הנושא. אלה הן שאלות המחקר המפורטות: 1 . מהי מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם שיטות חקלאיות משמרות סביבה ומהי מידת השימוש בשיטות אלה בעבודתם החקלאית? מהו אופי השימוש בשיטות אלה בהתייחס לתהליכי האימוץ של יוזמות חדשות? 2 . מהן עמדות העוסקים הישירים בחקלאות באשר לשימוש בשיטות חקלאיות משמרות סביבה בענף שהם עוסקים בו? מהם הגורמים להנעה חיובית או שלילית באשר לאימוץ שיטות משמרות בחקלאות? האם העוסקים הישירים בחקלאות מתעניינים בהיבטים סביבתיים הנוגעים גם לתחומים שמעבר לענף שהם עוסקים בו? 3 . במה רואים חקלאים בישראל את היתרונות והחסרונות באימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, ומהו ההיבט המשמעותי ביותר עבורם בהחלטה על אימוץ שיטות אלה? 4 . מהם מקורות המידע ומהם אפיקי המידע שהחקלאים מסתייעים בהם ללמידה על פתרונות משמרים בחקלאות? מסקנות והמלצות: החקלאים שהשתתפו במחקר מביעים עמדות פרו-סביבתיות. הם ערים למשבר הסביבתי ולהשלכותיו האפשריות, מודעים לפחות לחלק מן הפתרונות שמציעה החקלאות הסביבתית, משתמשים בחלק מהם, ואף ומעוניינים ללמוד על יישום שיטות סביבתיות חדשות. […]

עש התמר הקטן מסב נזק לפרי התמר, והנזק העיקרי מתבטא באובדן יבול. נזקי העש מהווים גם פתח כניסה למזיקים נוספים הפוגעים בפרי בעת הבשלתו, כגון חיפושיות תסיסה. הצרעה הטפילית Trichogramma cacoeciae הינה צרעה המטפילה ביצי עש, ולכן עשויה להוות מדביר ביולוגי כנגד עש התמר הקטן.

גידול התירס בעמק החולה הוא ענף פלחה מרכזי למשקי האזור. האיום העיקרי לרווחיות הגידול הוא נזקים ישירים ועקיפים מזחלי עשים שהחשוב ם ביניהם הם נובר התירס האירופי וההליוטיס. לכן יש הכרח לפתח ממשק גידול ושיטות הדברה חלופיות , ידידותיות לסביבה, ומקובלות על הצרכנים.

מטרה המחקר היתה מציאת חלופות להדברה הכימית אשר ישולבו במערך ההדברה הביולוגית. במחקר זה נאספו דוגמאות של כנימות עלה מצמחיית הבר והתרבות, אשר שימשו כמאגר ממנו נסרקו ואותרו נגיפים פתוגנים לחרקים. בהמשך התבצע אפיון מתבדידי הנגיפים השונים הכולל: ריצוף של הגנום הנגיפי, זיהוי של החלבונים הנגיפיים, טווח פונדקאים ובחלק מהנגיפים שזוהו התבצעה גם בחינה ראשונית של יעילותם כמדבירים ביולוגים של חרקים ובחינת השפעתם על חרקים מועילים.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות משמעותיות ביותר של הגנת הצומח, מחלות ומזיקים. שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. שאריות חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות. בעבודה שהתבצעה בתחנת ניסויי יאיר בערבה בעונות 7/2006 ו-8/2007 נבחן גידול חורפי של בזיל ומרווה בבתי צמיחה בממשק אורגני ושימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד.

תכשירי הדברה ממקור טבעי כמו גופרית, נחושת או תזקיקי נפט מאושרים להדברה בגידולים אורגניים אך הם רעילים לאדם ובגלל קצב התפרקות איטי, עלולים לגרום לנזק לסביבה. מספר ניסויים נרחב בוצע לבחינת יכולת ההדברה של צרופי שמן/מזיק/גידול ונמצאו בינתיים כמה שהוכיחו יכולת ההדברה טובה, ביניהם – שמן כותנה מזוכך להדברת קמחון בקישואים, שמן כותנה מזוכך לקמחון בעגבניה, שמן בוטנים לכע”ט בכותנה, ביצוע פחות מושלם התקבל בהדברת אקרית העיוותים בפלפל עם שמן בוטנים מזוכך.

לאור הקושי בהדברת קמחיות בבתי צמיחה באמצעות תכשירים ידידותיים לסביבה, נבחן במחקר זה השימוש האפשרי בנמטודות קוטלות חרקים מהמשפחות Heterorhabditidae ו-Steinernematidae להדברה של קמחית ההדר Planococcus citri וקמחית הסולניים Phenacoccus solani. מטרות המחקר היו לבחון את השימוש בנמטודות אנטומופתוגניות, כאמצעי ידידותי לסביבה על מנת להדביר את הקמחיות, תוך בחינה של הפורמולציות המתאימות למטרה זו.

תקציר מתוך חוברת התקצירים של הועידה השנתית למדע ולסביבה-2023