תוצאות חיפוש: בתי צמיחה

תבלינים טריים הם מרכיב חשוב בסל מוצרי הייצוא החקלאי ממדינת ישראל, אך מתבקשת גישה חדשה להתמודדות עם מזיקים בתבלינים. ההצעה להשתמש בהדברה ביולוגית בענף התבלינים נדחתה על הסף במשף שנים רבות, שכן המצאות חרקים, גם מועילים, בתוצרת איננה אפשרית. החידוש המוצע כאן הוא בחינת צמחי מלכודת כאמצעי משלים להדברה הביולוגית.

העירית בארץ סובלת משתי בעיות עיקריות: עודף חום בקיץ במבני הגידול ונזקי התריפס. טיפולי ההדברה הכימית המקובלים אינם יעילים ופוגעים בסיכוי היצוא של התבלין בשל שאריות חומרי הדברה. תריפס הבצל ותריפס הפרחים המערבי הינם שני המינים העיקרים התוקפים את העירית.

הגישות שפותחו בעבר להתמודדות עם מחלות ומזיקים בגידול פלפל אורגני אינן אינטגרטיביות ואינן מתייחסות לגידול ולממשק ההדברה בו כמכלול. בתחנת יאיר בחנו את השפעת שני אויבים טבעיים, אוריוס ואקרית הסבירסקי, במינונים שונים, ואת השפעת יישומם המשותף על אקרית העיוותים ועל תריפס הפרחים המערבי.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות משמעותיות ביותר של הגנת הצומח, מחלות ומזיקים. שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. שאריות חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות. בעבודה שהתבצעה בתחנת ניסויי יאיר בערבה בעונות 7/2006 ו-8/2007 נבחן גידול חורפי של בזיל ומרווה בבתי צמיחה בממשק אורגני ושימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד.

תכשירי הדברה ממקור טבעי כמו גופרית, נחושת או תזקיקי נפט מאושרים להדברה בגידולים אורגניים אך הם רעילים לאדם ובגלל קצב התפרקות איטי, עלולים לגרום לנזק לסביבה. מספר ניסויים נרחב בוצע לבחינת יכולת ההדברה של צרופי שמן/מזיק/גידול ונמצאו בינתיים כמה שהוכיחו יכולת ההדברה טובה, ביניהם – שמן כותנה מזוכך להדברת קמחון בקישואים, שמן כותנה מזוכך לקמחון בעגבניה, שמן בוטנים לכע”ט בכותנה, ביצוע פחות מושלם התקבל בהדברת אקרית העיוותים בפלפל עם שמן בוטנים מזוכך.

לאור הקושי בהדברת קמחיות בבתי צמיחה באמצעות תכשירים ידידותיים לסביבה, נבחן במחקר זה השימוש האפשרי בנמטודות קוטלות חרקים מהמשפחות Heterorhabditidae ו-Steinernematidae להדברה של קמחית ההדר Planococcus citri וקמחית הסולניים Phenacoccus solani. מטרות המחקר היו לבחון את השימוש בנמטודות אנטומופתוגניות, כאמצעי ידידותי לסביבה על מנת להדביר את הקמחיות, תוך בחינה של הפורמולציות המתאימות למטרה זו.

ניסיונות בזני פלפל מתוק במנהרות עבירות מכוסות רשת. פרטים בוגרים של המזיק כנימת עש הטבק (Grennadius (tabaci Bemisia פוזרו, לפני הפיזור של הצרעה הטפילית צרעת המונדוס (Mercet mundus Eretmoceru).