מו"פ ערבה דרומית
2011
יעילות ההדברה הביולוגית של כנימת קמחית ההדר וקמחית הגפן ברימון באמצעות האויבים הטבעיים לא ברורה. בגלל המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון , נוצר צורך לפתח ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באויבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.
המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים
2014
דו”ח של המכון להדברה ביולוגית ע”ש ישראל כהן, המועצה לייצור צמחים ושיווקם – ענף ההדרים: סיכום מחקרים ופעילות בשנים 2009-2014
האוניברסיטה העברית
1994
האוניברסיטה העברית
2006
עבודת מחקר בנושא הפעילות העונתית של קמחית ההדר Planococcus Citri (Risso) בפרדס, התנהגות הזכרים והשפעת משתני מלכודת הפרומון על לכידתם
המכון להדברה ביולוגית
2015
אקרית החלודה, oleivora Phyllocoptruta, הוא מזיק קשה בהדרים. יחד עם זאת, אחרי שנים של מחקר בהדברה ביולוגית של אקרית זו, עדיין יש צורך לבצע 4-5 ריסוסים בעונה במקרים קשים בכדי לשמור את אוכלוסייתה מתחת לסף הנזק הכלכלי. כתבה זאת כוללת סקירה על מה בוצע בנושא הדברה ביולוגית עד היום, ומה תכניות המחקר להמשך.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2011
אקרית החלודה הינה מזיק מפתח בהדרים. במחקר זה נראה כי הטורפות E scutalis. ו-degenerans. I הן המדבירות היעילות ביותר של האקרית בפרדסים. יש צורך לבחון גידולי כיסוי שייתכן ויהיו יעילים באספקת האבקה ובמקביל אגרסיביים פחות מבחינת יכולת ההתפשטות שלהם. בנוסף בפיזורי תגבור יש לפתור את אופי האריזה של האקריות הטורפות בכדי שאוכלוסייתן לא תיפגע.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady