נקודת ח"ן
2001
המחקר הנוכחי מביא תמונה מקיפה וכוללת של מצאי התיירות החקלאית בישראל, מגמות ותחזיות לעתיד ואף המלצות אופרטיביות לביצוע.
מכון וולקני
2001
המדען הראשי במשרד החקלאות
2010
הניסוי בא לבחון שימוש בתעלות הזנה בכדי לשפר תכונות הקרקע וזמינות מינרלים,נבדקים טיפולים של קומפוסט בוצה בתעלה,קומפוסט בוצה בפיזור עילי,טוף בתעלה ואפר פחם בתערובת עם קומפוסט בתעלה.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2009
מעט מאוד ידע קיים היום לגבי היכולת לגדל עצי פרי נשירים תחת ממשק אורגני ולעמוד באתגרים שמציב גידול כזה מבחינת ההתמודדות עם מזיקים ומחלות. בנוה יער הוקם מטע אפרסק אורגני שמטרתו להבין, לצפות ולהתמודד עם הבעיות העיקריות בגידול אורגני של מטע עצי פרי גלעיניים.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2012
אחד הפתרונות האפשריים לפגעים במטעי נשירים אורגניים הוא כיסוי המטע בבית רשת. בשנת 2007 ננטע בנוה יער מטע אפרסק אורגני מכוסה, על מנת לרכוש ניסיון וידע רב בממשק האגרו טכני. מהניסוי עלה איך לרסן את העצים ולהגדיל פוריות באמצעות גיזום ולשפר את איכות היבול, ואת פוטנציאל הנזק של המזיקים ונמצאו שיטות להתמודד עם האתגרים הקשורים בהגנת הצומח באופן יעיל.
משרד החקלאות
2015
המדען הראשי במשרד החקלאות
2018
מטרות המחקר היו לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה.
מו"פ ערבה דרומית
2011
יעילות ההדברה הביולוגית של כנימת קמחית ההדר וקמחית הגפן ברימון באמצעות האויבים הטבעיים לא ברורה. בגלל המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון , נוצר צורך לפתח ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באויבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.
נקודת ח"ן
2011
לעבודה זו שתי מטרות עיקריות: 1. דירוג הערכיות של ענפי החקלאות השונים למערכת האקולוגית ולמגוון המינים; 2. בחינת כיווני פעולה ומציאת כלים פשוטים לקובעי המדיניות בבואם לבחון את השפעתם של ענפי החקלאות בישראל על המערכת הטבעית. התייחסות שכזו תאפשר להסתכל על השטחים החקלאיים לפי מידת התרומה הדיפרנציאלית שלהם למגוון הביולוגי של השטחים הפתוחים, ולהוות כלי עזר חשוב לתכנון נכון יותר, בפרט במדינה צפופה כישראל.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2017
כנימת הדם היא מזיק כלכלי ספציפי של עצי התפוח המתפתחת בנוף ובשורשים. במחקר זה, נבדקה רמת העמידות של כנות שונות כחלק מפיתוח ממשק ידידותי ללא קוטלי חרקים.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady