תוצאות חיפוש: פטריות

מטרות המחקר היו לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה.

יעילות ההדברה הביולוגית של כנימת קמחית ההדר וקמחית הגפן ברימון באמצעות האויבים הטבעיים לא ברורה. בגלל המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון , נוצר צורך לפתח ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באויבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.

עבודת מחקר בנושא רכיבים בעמידות ענבים כנגד ריקבון שחור הנגרם ע”י הפטריה Rhizopus stolonifer כבסיס להדברתו

פיתוח ממשק להדברה משולבת של הזבוב Megaselia halterata בפטריות מאכל. רימות הזבוב ניזונות מתפטיר הפטרייה דבר הגורם להפחתה ביבול והבוגרים משמשים כווקטור להעברת נבגי פטריות פתוגניות ואקריות בתוך חוות הגידול ובניהן. ממשק ההדברה בעבר מבוסס על טיפול מונע עם דיזיקטול מגורען (זרחן אורגני) המפוזר במצע הגידול. היחיד שנבדק ונמצא יעיל היה התכשיר ביסקיה. שילוב של תכשירים מקבוצות שונות שיפר את יעילות ההדברה.

גידול התירס בעמק החולה הוא ענף פלחה מרכזי למשקי האזור. האיום העיקרי לרווחיות הגידול הוא נזקים ישירים ועקיפים מזחלי עשים שהחשוב ם ביניהם הם נובר התירס האירופי וההליוטיס. לכן יש הכרח לפתח ממשק גידול ושיטות הדברה חלופיות , ידידותיות לסביבה, ומקובלות על הצרכנים.

לאור הקושי בהדברת קמחיות בבתי צמיחה באמצעות תכשירים ידידותיים לסביבה, נבחן במחקר זה השימוש האפשרי בנמטודות קוטלות חרקים מהמשפחות Heterorhabditidae ו-Steinernematidae להדברה של קמחית ההדר Planococcus citri וקמחית הסולניים Phenacoccus solani. מטרות המחקר היו לבחון את השימוש בנמטודות אנטומופתוגניות, כאמצעי ידידותי לסביבה על מנת להדביר את הקמחיות, תוך בחינה של הפורמולציות המתאימות למטרה זו.

בחינת טיפול מוקדם בקונפידור על אוכלוסיית קמחית הגפן בכרמי יין תחת משטרי ההדברה השונים ברמת הגולן. נבדקה גם ההשפעה של תיגבור אוכלוסיית האויבים הטבעיים ע”י פיזור יזום של צרעות טפיליות מהמין Anagyrus pseudococci. בוצע מעקב רב שנתי אחר האוכלוסיות בכרמים ומחזורי החיים של הקבוצות השונות- קמחיות, צרעות טפיליות, טורפים ונמלים במשטר הדברה אורגני וקונבנציונאלי, נבדקה יעילות חומרי הדברה לקמחיות, ובוצע מיפוי נגיעות הגפנים בוירוס קיפול העלים לקביעת צורת וקצב התפשטות הוירוס.