מו"פ ערבה דרומית
2012
עש התמר הקטן amydraula Batrachedra Batrachedridae :Lepidoptera, מהווה את אחד ממזיקי המפתח של התמר. חלק ממרכיבי פרומון המין של המזיק זוהו ע”י החוקרת הראשית וחובריה, אולם תוצאות ראשוניות הראו כי הזיהוי לא הושלם ויש להמשיך ולבדוק את הרכב הפרומון.
מו"פ בקעת בית שאן
2008
פיתוח מרסס להדברה יעילה ובטוחה של פגעים באשכולות תמרים.
מו"פ עמק המעיינות
2006
עש התמר הקטן מסב נזק לפרי התמר, והנזק העיקרי מתבטא באובדן יבול. נזקי העש מהווים גם פתח כניסה למזיקים נוספים הפוגעים בפרי בעת הבשלתו, כגון חיפושיות תסיסה. הצרעה הטפילית Trichogramma cacoeciae הינה צרעה המטפילה ביצי עש, ולכן עשויה להוות מדביר ביולוגי כנגד עש התמר הקטן.
מו"פ ערבה דרומית
2008
מטרות המחקר היו, היות ואין מידע לגבי משיכת זוויגים במין זה, האם ניתן למשוך נקבות או זכרים ע”י שימוש בזכרים בוגרים או בנקבות בוגרות במלכודות (ללא תאורה), כשלב ראשון לכיוון מלכודת משיכה.
מו"פ ערבה דרומית
2003
מו"פ עמק המעיינות
2008
משנת 2001 נערכים סקרים וניסויים במטע תמרים אורגני כדי ללמוד את נושא חיפושיות התסיסה וכיצד ניתן להפחית את נזקן בעזרת פרומוני-התקהלות סינתטיים. העבודה נערכת בעיקר בזן דקל-נור, ןמעט גם בזנים ברהי ומג’הול. במקביל, משנת 2003 נבדקת האפשרות לטפל נגד עש התמר הקטן (עת”ק) עזרת הצרעה טפילת הביצים טריכוגרמה (Trichograma cacoeciae), זאת בהשוואה לריסוס בתכשירי BT) Bacillus thuringiensis).
מו"פ ערבה דרומית
2007
קרנפיות התמר (.sp Oryctes) הן חיפושיות הפוגעות קשה בעצי תמר ומדשאות. בערבה ובבקעת ים המלח קיימות אוכלוסיות ההולכות וגדלות של החיפושית הקרנפית השייכות למין Oryctes agamemnon. לחיפושית Oryctes rhinoceros פרומון התקהלות המשוחרר על ידי הזכר ומושך את שני הזוויגים. ההתנהגות המינית של חיפושיות O. agamemnon נבדקה בשנת 2006. בנוסף, בשנת המחקר 2007 נשמעו קולות צרצור של זכרים ונקבות שהצביעו על “דיאלוג” בין הפרטים.
מו"פ ערבה דרומית
2005
קרנפיות התמר פוגעות קשה בעצי תמר ומדשאות בערבה. מניסוי שבוצע בערבה בשנת 2004 עלה כי השימוש בנגיף ליצירת מחלה אפיזואוטית בקרב אוכלוסיית החיפושיות הקרנפיות נראה מבטיח, שכן הנגיף מועבר בין הפרטים, ואף כי חלק מהפרטים מגלה עמידות למחלה, נראה כי הנגיף מועבר לנקבות ומהן לביצים.
מו"פ ערבה דרומית
2009
מחלת ריקבון פרי התמר פוגעת בעיקר בזנים מג’הול ודקל נור ונגרמת ע”י הפטריה Aspergillus niger .ניסיונות להדברת המחלה ע”י פונגצידים לא עלו יפה ולמעשה אין כיום תכשיר יעיל לטיפולי מניעה והדברה. במחקר שבוצע במשך מספר שנים בערבה נמצא כי הפטרייה אנדמית (נפוצה באופן טבעי) במטעי תמרים בערבה ושוכנת בעיקר בקרקע. מוצע לבחון את יעילות ההדברה של מספר תכשירים ידידותיים לסביבה שחלקם מאושרים לחקלאות אורגנית ומשמשים להדברת אספרגילוס בגידולים אחרים.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady