תוצאות חיפוש: הדברה ביולוגית

עש התמר הקטן מסב נזק לפרי התמר, והנזק העיקרי מתבטא באובדן יבול. נזקי העש מהווים גם פתח כניסה למזיקים נוספים הפוגעים בפרי בעת הבשלתו, כגון חיפושיות תסיסה. הצרעה הטפילית Trichogramma cacoeciae הינה צרעה המטפילה ביצי עש, ולכן עשויה להוות מדביר ביולוגי כנגד עש התמר הקטן.

מטרה המחקר היתה מציאת חלופות להדברה הכימית אשר ישולבו במערך ההדברה הביולוגית. במחקר זה נאספו דוגמאות של כנימות עלה מצמחיית הבר והתרבות, אשר שימשו כמאגר ממנו נסרקו ואותרו נגיפים פתוגנים לחרקים. בהמשך התבצע אפיון מתבדידי הנגיפים השונים הכולל: ריצוף של הגנום הנגיפי, זיהוי של החלבונים הנגיפיים, טווח פונדקאים ובחלק מהנגיפים שזוהו התבצעה גם בחינה ראשונית של יעילותם כמדבירים ביולוגים של חרקים ובחינת השפעתם על חרקים מועילים.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות משמעותיות ביותר של הגנת הצומח, מחלות ומזיקים. שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות.

גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. שאריות חומרי הדברה בגידול תבלינים מהווה בעיה שיווקית קשה בכלל, ובפרט כאשר חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים, רעילים פחות ויעילים פחות. בעבודה שהתבצעה בתחנת ניסויי יאיר בערבה בעונות 7/2006 ו-8/2007 נבחן גידול חורפי של בזיל ומרווה בבתי צמיחה בממשק אורגני ושימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד.

לאור הקושי בהדברת קמחיות בבתי צמיחה באמצעות תכשירים ידידותיים לסביבה, נבחן במחקר זה השימוש האפשרי בנמטודות קוטלות חרקים מהמשפחות Heterorhabditidae ו-Steinernematidae להדברה של קמחית ההדר Planococcus citri וקמחית הסולניים Phenacoccus solani. מטרות המחקר היו לבחון את השימוש בנמטודות אנטומופתוגניות, כאמצעי ידידותי לסביבה על מנת להדביר את הקמחיות, תוך בחינה של הפורמולציות המתאימות למטרה זו.

בחינת טיפול מוקדם בקונפידור על אוכלוסיית קמחית הגפן בכרמי יין תחת משטרי ההדברה השונים ברמת הגולן. נבדקה גם ההשפעה של תיגבור אוכלוסיית האויבים הטבעיים ע”י פיזור יזום של צרעות טפיליות מהמין Anagyrus pseudococci. בוצע מעקב רב שנתי אחר האוכלוסיות בכרמים ומחזורי החיים של הקבוצות השונות- קמחיות, צרעות טפיליות, טורפים ונמלים במשטר הדברה אורגני וקונבנציונאלי, נבדקה יעילות חומרי הדברה לקמחיות, ובוצע מיפוי נגיעות הגפנים בוירוס קיפול העלים לקביעת צורת וקצב התפשטות הוירוס.

במחקר זה התמקדו בהשפעות החקלאיות והאקולוגיות של ממשק הטיפול בעשבייה בכרמי יין מחד, ומאידך מבררים את האתגרים של יצירת מדיניות ציבורית התומכת בממשק סביבתי מקיים.