תוצאות חיפוש: חיפושיות

מטרות המחקר היו לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה.

חיפושית האמברוזיה Euwallacea fornicatus. nr, הנושאת שלושה מיני פטריות: Fusarium euwalleceae , Graphium sp ו-Acremonium sp גורמת נזק לאבוקדו ולמיני עצים אחרים. תוצאות עיקריות של המחקר: הבנת פעילות החיפושית ואופי הפגיעה הנגרמת; שכיחותה במרחב ואפיון מיני העצים הפונדקאים על פי רגישותם; מעורבות של שלושת הפטריות הסימביוטיות והופעתן והתפשטותן בעצים הנפגעים, ובאוכלוסיית החיפושיות בהתאמה לדרגת ההתפתחות; בחינת אפשרויות ההדברה והתכשירים המתאימים; גיבוש המלצות מימשק.

מצגת בנושא הדברה משולבת ידידותית של חיפושית הקפנודיס

משנת 2001 נערכים סקרים וניסויים במטע תמרים אורגני כדי ללמוד את נושא חיפושיות התסיסה וכיצד ניתן להפחית את נזקן בעזרת פרומוני-התקהלות סינתטיים. העבודה נערכת בעיקר בזן דקל-נור, ןמעט גם בזנים ברהי ומג’הול. במקביל, משנת 2003 נבדקת האפשרות לטפל נגד עש התמר הקטן (עת”ק) עזרת הצרעה טפילת הביצים טריכוגרמה (Trichograma cacoeciae), זאת בהשוואה לריסוס בתכשירי BT) Bacillus thuringiensis).

מטרות המחקר: קביעת מין הנמטודה והמינון היעיל להדברת זחלי הקפנודיס; קביעת העיתוי המתאים ליישום הנמטודות במטע המסחרי ויכולת הנמטודות להדברת הזחלים לאחר החדירה לשורשים; קביעת השיטה היעילה ליישום הנמטודות במטע המסחרי והתרומה של חיפויי קרקע לשיפור ההדברה באמצעות הנמטודות.

קרנפיות התמר (.sp Oryctes) הן חיפושיות הפוגעות קשה בעצי תמר ומדשאות. בערבה ובבקעת ים המלח קיימות אוכלוסיות ההולכות וגדלות של החיפושית הקרנפית השייכות למין Oryctes agamemnon. לחיפושית Oryctes rhinoceros פרומון התקהלות המשוחרר על ידי הזכר ומושך את שני הזוויגים. ההתנהגות המינית של חיפושיות O. agamemnon נבדקה בשנת 2006. בנוסף, בשנת המחקר 2007 נשמעו קולות צרצור של זכרים ונקבות שהצביעו על “דיאלוג” בין הפרטים.

קרנפיות התמר פוגעות קשה בעצי תמר ומדשאות בערבה. מניסוי שבוצע בערבה בשנת 2004 עלה כי השימוש בנגיף ליצירת מחלה אפיזואוטית בקרב אוכלוסיית החיפושיות הקרנפיות נראה מבטיח, שכן הנגיף מועבר בין הפרטים, ואף כי חלק מהפרטים מגלה עמידות למחלה, נראה כי הנגיף מועבר לנקבות ומהן לביצים.