תוצאות חיפוש: דוח

כנימת הדם היא מזיק כלכלי ספציפי של עצי התפוח המתפתחת בנוף ובשורשים. במחקר זה, נבדקה רמת העמידות של כנות שונות כחלק מפיתוח ממשק ידידותי ללא קוטלי חרקים.

יש עדיין פער רב בין אקולוגיה ותכנון. אם המטרה היא להגיע לפיתוח בר קיימא בעולם, הרי שהצורות והטכנולוגיות הקיימות כיום בארכיטקטורה ובהנדסה רחוקות מהדינאמיקה ומההתנהלות של מערכות טבעיות במרחב. כדי להגיע לקיימות יש לחבר בין הפרקטיקה המקצועית של ארכיטקטורה, אדריכלות נוף, והנדסה לבין האקולוגיה של הנוף.

אזורים שבהם קיים עיבוד חקלאי אינטנסיבי, שימור כתמים של בתי גדול טבעיים או חצי טבעיים הוא הדרך היעילה והזולה ביותר לשימור המגוון הביולוגי של בעלי חיים וצמחים במרחב החקלאי, בעיקר כאשר כתמים אלו ממילא אינם בני-עיבוד.

בחינת השימוש בביופומיגציה ובטיפולי קדם שתילה בשתילים כאמצעים להתמודדות עם חרקים במסגרת בנית פרוטוקול לגידול ירקות חופשיים מחרקים במשטר מופחת רעלים.

למימוש החזון החקלאי סביבתי, נדרשת תכנית אזורית מקיפה שתתמקד בחקלאות סביבתית ותאפשר לחקלאי הגולן לבסס חקלאות תומכת סביבה כחלק משגרת התרבות החקלאית בגולן. במסגרת התכנית הוגדרו – בעזרת חקלאי בגולן –המאפיינים של חקלאות גולנית תומכת סביבה.

המטרה הכללית של המחקר היא להגיע לפתרונות מיחזור של פסולות בתי בד מתוך גישה סביבתית מצד אחד (מניעת נזקים סביבתיים הקשורים בסילוק הפסולת) וגישה כלכלית/חקלאית-סביבתית מצד שני.

מטרות המחקר היו לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה.

יעילות ההדברה הביולוגית של כנימת קמחית ההדר וקמחית הגפן ברימון באמצעות האויבים הטבעיים לא ברורה. בגלל המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון , נוצר צורך לפתח ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באויבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.

מיזם זה שם לו למטרה להשיב ולו מעט מנופיו הטבעיים של עמק יזרעאל לחיים. ביסודו עומדים השבת מרכיבים ממורשתו הנופית של העמק, שִחזור מרקם משולב של חקלאות וטבע ושיקום המערכת האקולוגית במרחב. היות שכיום רוב רובו של העמק מעובד על ידי חקלאים, והם גם בעלי הזכויות למרבית הקרקעות שמסיבות אלה ואחרות אינן מעובדות, הרי שמעורבותם של החקלאים ותרומתם הפעילה הן תנאי הכרחי להצלחתו.

לעבודה זו שתי מטרות עיקריות: 1. דירוג הערכיות של ענפי החקלאות השונים למערכת האקולוגית ולמגוון המינים; 2. בחינת כיווני פעולה ומציאת כלים פשוטים לקובעי המדיניות בבואם לבחון את השפעתם של ענפי החקלאות בישראל על המערכת הטבעית. התייחסות שכזו תאפשר להסתכל על השטחים החקלאיים לפי מידת התרומה הדיפרנציאלית שלהם למגוון הביולוגי של השטחים הפתוחים, ולהוות כלי עזר חשוב לתכנון נכון יותר, בפרט במדינה צפופה כישראל.