נקודת ח"ן
2017
מטרות המחקר:ניטור חומרי ההדברה באוויר באזורי תפר בין מגורים וחקלאות. בדיקת ריכוז החומרים בשעות שונות לאחר הריסוס; ריכוז מידע מהעולם בנוגע לתקנים לחשיפה נשימתית לשאריות חומרי הדברה באוויר; הערכת רמות חומרי ההדברה באוויר שימצאו במחקר כנגד תקן / סטנדרט הטוב והנכון ביותר הקיים נכון לעכשיו; ניסוח המלצות בדבר כלים אופרטיביים; בדיקה של המשמעות הכלכלית של יישום הכלים, המלצה על כלים שאינם פוגעים בכלכלה וביעילות הניהול של המשק החקלאי.
המדען הראשי במשרד החקלאות
2017
מטרות המחקר היו לכמת תהליכי סחף ושיקוע באגנים חקלאיים; ללמוד את הקשר בין משטר הגשם לתהליכי סחיפה; לבצע מדידות קצבי סחיפת קרקע וללמוד את הדינמיקה שלהם; ללמוד את ההשפעה של עיבוד קונבנציונלי, מופחת ומשמר על קצבי הסחיפה; לפתח מערכת קבלת החלטות להקטנת דלדול קרקע.
המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים
2014
דו”ח של המכון להדברה ביולוגית ע”ש ישראל כהן, המועצה לייצור צמחים ושיווקם – ענף ההדרים: סיכום מחקרים ופעילות בשנים 2009-2014
הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל
2018
התמודדות עם עשבייה היא אתגר מרכזי בממשק חקלאי אורגני. בחורף 2017 נערכו ניסויים בשני אתרים, קיבוץ עלומים וקיבוץ אורים, לבחינת טכנולוגיות להתמודדות עם עשבייה בממשק האורגני. הניסוי שנערך בעלומים, בחן עיבודי תשתית – טרום גידול על התפתחות עשבייה. בניסוי הנוסף שנערך באורים נבחנה השפעת עיבודים שטחיים (המתאימים למהלך הגידול) על התפתחות עשבייה.
שה"מ
2009
מטרת התצפיות שהוקמו במושב אלקוש הייתה לבחון את ההשפעות הצפויות מחיפוי קרקע באפסרק מהזן “סמר-סנו” בתחום ייעול השימוש במים, שיפור מערכת השורשים, מניעת עשבייה וביצועי העץ בכלל. ממצאי התצפיות הראו שהתקבל שיפור קל במצב המים בעצי החיפוי. אולם שיפור זה לא התבטא ביבול או בגודל הפרי. לאורך שלוש השנים של התצפית, היבול של עצי החיפוי ועצי הביקורת היה דומה, עם תנודות קלות.
משרד החקלאות
2019
יעד עבודת המיפוי של יישום החקלאות המשמרת בישראל הוא להשלים פערי ידע בנושא ולספק מידע לאגף וליחידות נוספות במשרד על מנת לקדם את היישום בשטח ולקדם מנגנון קבלת החלטות מבוססת נתונים. מטרות העבודה הינן לזהות, למפות ולעדכן באופן שוטף את היקפי היישום של החקלאות המשמרת בישראל.
מו"פ צפון
2016
בישראל רוב הפסולת החקלאית-צמחית אינה מתועלות כמשאב כלכלי, אלא גורמת לבעיות סביבתיות-כלכליות-חברתיות. מטרות המחקר: התמודדות זבוב החייל השחור עם: אילוח חוזר במחלות צמחים, מזיקים וזרעים “רעים”, מליחות, חומציות ונוכחות שיירים אנאורגניים; פיתוח נוסחאות לשימוש בזבוב; לימוד על אויבים לזבוב.
מו"פ צפון
2007
בחינת טיפול מוקדם בקונפידור על אוכלוסיית קמחית הגפן בכרמי יין תחת משטרי ההדברה השונים ברמת הגולן. נבדקה גם ההשפעה של תיגבור אוכלוסיית האויבים הטבעיים ע”י פיזור יזום של צרעות טפיליות מהמין Anagyrus pseudococci. בוצע מעקב רב שנתי אחר האוכלוסיות בכרמים ומחזורי החיים של הקבוצות השונות- קמחיות, צרעות טפיליות, טורפים ונמלים במשטר הדברה אורגני וקונבנציונאלי, נבדקה יעילות חומרי הדברה לקמחיות, ובוצע מיפוי נגיעות הגפנים בוירוס קיפול העלים לקביעת צורת וקצב התפשטות הוירוס.
נקודת ח"ן
2017
מחקר זה בחן את ההשפעות של שימור צומח טבעי בשולי השדות על המגוון הביולוגי בשטח החקלאי ואת ההשלכות הכלכליות של יישום ממשק זה. המחקר בוצע באזור עמק חרוד.
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
2020
משארים טבעיים ושולי שדות יכולים לשמש בית גידול לאוכלוסיות בר ולסייע בשמירה על המגוון הביולוגי בסביבה החקלאית ובאספקת שירותי האבקה וויסות מזיקים באמצעות הדברה ביולוגית. מנגד, בחלק מהמקרים, עלולות להיות גם השפעות שליליות על מערכות חקלאיות.
אתר הספרייה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
Design: Tamar Ben-Bassat Dev: Menny Benady