תוצאות חיפוש: שטחים פתוחים

המחקר הנוכחי מביא תמונה מקיפה וכוללת של מצאי התיירות החקלאית בישראל, מגמות ותחזיות לעתיד ואף המלצות אופרטיביות לביצוע.

השימוש ברעייה מבוקרת הולך והופך בשנים האחרונות לכלי ממשק יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. על אף שמרבית שטחי החורש בארץ מנוצלים כיום לרעיית בקר, עדיין לא נבחנה באופן ספציפי וכמותי השפעת ממשק הרעייה של הבקר על מבנה, הרכב והתחדשות הצומח המעוצה. על כן יש צורך במחקר הבוחן ממשקי רעייה בשטחי החורש. מחקר כזה יתרום ליצירת בסיס מושכל לשימוש רב תכליתי בר קיימא של החורש באזורינו.

למימוש החזון החקלאי סביבתי, נדרשת תכנית אזורית מקיפה שתתמקד בחקלאות סביבתית ותאפשר לחקלאי הגולן לבסס חקלאות תומכת סביבה כחלק משגרת התרבות החקלאית בגולן. במסגרת התכנית הוגדרו – בעזרת חקלאי בגולן –המאפיינים של חקלאות גולנית תומכת סביבה.

הפגיעה ביחסי צמחים ומאביקיהם מהווה מוקד לדאגה במאמצים לשמירת מגוון מיני הצמחים בעולם. הרס בתי גידול וקיטוע של האוכלוסיות מעמיד בסכנה את אוכלוסיות הצמחים והמאביקים כאחד. שטחים קטנים ומקוטעים יכולים לשאת פחות מינים של דבורים ואוכלוסיות קטנות יותר, בגלל ההשפעה של גודל השטח על מקורות המחיה של המינים השונים.

במטרה לאמוד בצורה מלאה את הערך הכלכלי של מדיניות סביבתית, יש לאמוד את ערכם של מוצרים שאין להם שוק. אלה הם בדרך כלל מוצרים ציבוריים כמו משאבי טבע או משאבים סביבתיים, במקרה שלנו שטחים או נוף חקלאי. קיימות שלוש שיטות עיקריות לאמידה ללא שוק: שיטת ההערכה המותנית (CVM), שיטת עלות הנסיעה (TCM), ושיטת המחירים ההדוניים (HPM).

יש עדיין פער רב בין אקולוגיה ותכנון. אם המטרה היא להגיע לפיתוח בר קיימא בעולם, הרי שהצורות והטכנולוגיות הקיימות כיום בארכיטקטורה ובהנדסה רחוקות מהדינאמיקה ומההתנהלות של מערכות טבעיות במרחב. כדי להגיע לקיימות יש לחבר בין הפרקטיקה המקצועית של ארכיטקטורה, אדריכלות נוף, והנדסה לבין האקולוגיה של הנוף.

מטרת העבודה הינה לבחון התאמת מינים ארומטים שונים ואת מגוון הזנים בכל מין לתנאי גידול שונים בארץ, בשטחי בור.

המטרה הכללית של המחקר הנוכחי היא להבין כיצד ניתן לתכנן ולנהל שטחים חקלאיים באופן המאזן ביו ביקוש המזון הגובר מחד ושמירה על הסביבה, על המערכות הטבעיות ועל השירותים אותם הן מעניקות לסביבה, מאידך. המחקר התמקד בעמק חרוד כמקרה מבחן.