תוצאות חיפוש: כלכלה ומדיניות חקלאית

משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם מרכז המועצות האזוריות בישראל, התאחדות חקלאי ישראל והלמ”ס, החליטו לקדם מדיניות לניהול וטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות. מטרת עבודה זו הייתה לייצר מסד נתונים מקיף שיוביל לקביעת מדיניות משותפת.

במאמר זה דנים בהיתכנות ובמדיניות של הפניית תוצרי הלוואי החקלאיים לאנרגיה לפי סוגיהם השונים: זבל בעלי חיים, תוצרי הלוואי מענפי הצומח ופלסטיק חקלאי. תוצרי הלוואי שיש בהם פוטנציאל להשבה לאנרגיה הם בעיקר תוצרי לוואי מענפי הצומח וזבל בעלי חיים. לשימוש בזבל בעלי חיים בשטחים החקלאיים בישראל יתרונות חקלאיים וסביבתיים רבים, ומשיקולים נוספים זהו הפתרון המועדף לזרם זה. עם זאת, פתרון זה טומן בחובו גם סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ויש לצמצמם למינימום בעזרת כלי ניהול וכללים מתאימים

רשות לשימור קרקע שקמה-בשור יזמה הכנתו של סקר ומסמך עקרונות למדיניות ניהול רב-שנתית לטיפול בבעיות שימור קרקע בכל שטחה של הרשות.

המטרת העיקרית של העבודה היא לזהות ולאפיין את דפוסי הפיתוח הראויים באזור הכפרי על-פי דעות של תושבי המגזר הכפרי באזור המרכז. בנוסף, המחקר בא לזהות את התנאים, לרבות מערכת התמריצים, שלדעתם של התושבים יאפשרו לעוסקים בחקלאות להמשיך בעיבוד החקלאי.

למימוש החזון החקלאי סביבתי, נדרשת תכנית אזורית מקיפה שתתמקד בחקלאות סביבתית ותאפשר לחקלאי הגולן לבסס חקלאות תומכת סביבה כחלק משגרת התרבות החקלאית בגולן. במסגרת התכנית הוגדרו – בעזרת חקלאי בגולן –המאפיינים של חקלאות גולנית תומכת סביבה.

המטרה הכללית של מחקר זה היא ללמוד על מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם ההיבטים הסביבתיים של החקלאות בענפים שהם עוסקים בהם, לזהות את עמדותיהם בנושא אימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, לעמוד על מידת נכונותם לאמץ שיטות אלה ולזהות את מקורות הידע שהם מסתייעים הם ללמידה על הנושא. אלה הן שאלות המחקר המפורטות: 1 . מהי מידת ההיכרות של חקלאים בישראל עם שיטות חקלאיות משמרות סביבה ומהי מידת השימוש בשיטות אלה בעבודתם החקלאית? מהו אופי השימוש בשיטות אלה בהתייחס לתהליכי האימוץ של יוזמות חדשות? 2 . מהן עמדות העוסקים הישירים בחקלאות באשר לשימוש בשיטות חקלאיות משמרות סביבה בענף שהם עוסקים בו? מהם הגורמים להנעה חיובית או שלילית באשר לאימוץ שיטות משמרות בחקלאות? האם העוסקים הישירים בחקלאות מתעניינים בהיבטים סביבתיים הנוגעים גם לתחומים שמעבר לענף שהם עוסקים בו? 3 . במה רואים חקלאים בישראל את היתרונות והחסרונות באימוץ שיטות חקלאיות משמרות סביבה, ומהו ההיבט המשמעותי ביותר עבורם בהחלטה על אימוץ שיטות אלה? 4 . מהם מקורות המידע ומהם אפיקי המידע שהחקלאים מסתייעים בהם ללמידה על פתרונות משמרים בחקלאות? מסקנות והמלצות: החקלאים שהשתתפו במחקר מביעים עמדות פרו-סביבתיות. הם ערים למשבר הסביבתי ולהשלכותיו האפשריות, מודעים לפחות לחלק מן הפתרונות שמציעה החקלאות הסביבתית, משתמשים בחלק מהם, ואף ומעוניינים ללמוד על יישום שיטות סביבתיות חדשות. […]

מטרות המחקר:ניטור חומרי ההדברה באוויר באזורי תפר בין מגורים וחקלאות. בדיקת ריכוז החומרים בשעות שונות לאחר הריסוס; ריכוז מידע מהעולם בנוגע לתקנים לחשיפה נשימתית לשאריות חומרי הדברה באוויר; הערכת רמות חומרי ההדברה באוויר שימצאו במחקר כנגד תקן / סטנדרט הטוב והנכון ביותר הקיים נכון לעכשיו; ניסוח המלצות בדבר כלים אופרטיביים; בדיקה של המשמעות הכלכלית של יישום הכלים, המלצה על כלים שאינם פוגעים בכלכלה וביעילות הניהול של המשק החקלאי.

במסגרת שיתוף פעולה בין נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמארג החליטו שני הגופים לגבש תכנית לניטור המגוון הביולוגי במערכות חקלאיות.

הכנס נערך במשרד החקלאות בשיתוף משרדי הבריאות, הגנת הסביבה ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והשתתפו בו גם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, אנשי הדרכה, חקלאים ומיישמים וכן נציגים של ארגוני חברה אזרחית. בכנס נדונו סוגיות בחקלאות ובתברואה, בתקינה, ברישוי, באכיפה, ביישום, בהדרכה, בהסברה ועוד, כשלב בגיבוש המלצות למדיניות הדברה לאומית.

מחקר זה בחן את ההשפעות של שימור צומח טבעי בשולי השדות על המגוון הביולוגי בשטח החקלאי ואת ההשלכות הכלכליות של יישום ממשק זה. המחקר בוצע באזור עמק חרוד.